מערכת העצבים
עצבים כרותים
קיימת חשיבות רבה בלשחזר את תפקודו של העצב הכרות, בכדי להחזיר את איכות החיים למטופל למצב הקודם והטבעי. כאשר העצב ההיקפי נחתך, הוא מופרד לשני חלקים, החלק הפרוקסימלי וחלק הדיסטלי.
הצד הפרוקסימלי של העצב קרוב יותר לחוט השדרה, והוא עדיין מתקשר עם מערכת העצבים המרכזית (מוח וחוט השדרה). הצד הדיסטלי של העצב הוא הרחוק יותר מחוט השדרה ואבדה לו התקשורת עם מערכת העצבים המרכזית.
ברגע שנותק, האקסונים בעצב הדיסטלי מתחילים להיהרס והגוף שולח תאים מיוחדים כדי לנקות את פסולת התאית שנוצרה. תהליך זה נקרא ניוון וולריאני, ומשאיר צינורות יחסית חלולים בעצב שבו האקסונים היו אמורים לתפקד.
בעקבות פציעה, תאים מיוחדים הנקראים תאי שוואן, מתחילים להתרבות משני גדמי העצב - הפרוקסימלי והדיסטלי, כדי לתמוך בהתחדשותם (רגנרציה).
תפקידו של משתל העצב לאפשר לקצוות הפרוקסימליים לנבוט לכיוון הדיסטלי דרך סיבי המשתל. ההתקדמות בסיב העצב הבריא היא 1 מ״מ ליום, וכך הסיב עשוי להגיע לרקמת היעד שלו, ולספק לה תחושה או תנועה.
ניתוח לתיקון עצבים כרותים נעשה כדי לסייע בלהכיל או לכוון את נבטי העצב לקצה הדיסטלי הנותר.
מיפוי פציות
עצבים דחוסים או מרוסקים
כאשר העצב מרוסק או דחוס, האותות שזורמים דרך האקסון משובשים ואינם יכולים להגיע לאיבר המטרה שלהם. דבר זה עלול להוביל לכאב, חוסר תחושה או אובדן פונקציונליות.
עשוי להיות מצב בו העצב מסוגל יהיה להחזיר את הפונקציונאליות ללא התערבות כירורגית, אך זאת בהתאם למצב בו נמצא העצב.
יש צורך להסיר את הכוחות אשר גרמו לריסוק או דחיסה של העצב, וזאת על מנת להקל על הלחץ הנוצר ולאפשר לתהליך הריפוי להתחיל.
בעצבים מרוסקים, עלול להיות מצב בו רקמה משתחלפת לרקמה צלקתית שיכולה לעכב את ההתחדשות. במצב זה יכול להידרש ניתוח להסרת החלק המצולק של העצב.
במקרים חמורים פחות, בהם נוצרה צלקת קטנה או בהם אין כלל הצטלקות של העצב, הפציעה עלולה להתרפא מהדחיסה או ריסוק בכוחות עצמה ולחזור לתפקוד רגיל גם ללא התערבות כירורגית.
value. quality care. convenience.